חדלות פירעון ביטול הענקה לפי החוק החדש
הענקה בדרך לפשיטת רגל: איך החוק החדש הופך את הקערה על פיה
הדין הישן – ביטול אוטומטי וחזקות מרחיבות
עד 2019 כל הענקה שבוצעה בשנתיים שקדמו להכרזה על פשיטת רגל הייתה בטלה מעצמה מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. יתר-על-כן, לגבי הענקות שבוצעו בין שנתיים לעשר שנים לפני יום פשיטת הרגל, פעלה חזקה לטובת הנושים: העסקה תבוטל אלא אם הוכח כי במועד ההעברה היה החייב מסוגל לפרוע את כל חובותיו גם ללא הנכס שהועבר. התכלית הייתה ברורה לסכל הברחת נכסים ולשמר מאגר פירעון הוגן.
הדין החדש – שיקול דעת שיפוטי ותקופה מקוצרת
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח-2018 (סעיף 220) ביטל את המנגנון האוטומטי ועבר למודל מבוסס-שיקול-דעת: בית-המשפט רשאי לבטל הענקה אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
(1) תמורה אפסית או בלתי הולמת;
(2) ביצוע בתוך שנתיים לפני בקשת צו פתיחת הליכים (או ארבע שנים לטובת “קרוב”);
(3) החייב היה חדל-פירעון בעת ההעברה, או שהפעולה דחפה אותו לחדלות-פירעון.
קיימת חזקה שניתנת לסתירה שהחייב היה חדל-פירעון בתקופה האמורה.
המשמעויות המעשיות – יותר גמישות, יותר הוכחות
ההגנה האוטומטית לנושים התקצרה מעשר לשנתיים-ארבע, ונדרשת כעת הוכחה פוזיטיבית. חייב שתרם נכס חצי שנה לפני צו פתיחת הליכים יכול לנסות להראות שהיה סולבנטי ושלא ניסה לפגוע בנושים; מנגד, נושה חייב לאסוף ראיות חשבונאיות ומשפטיות ולשכנע את בית-המשפט כי התנאים אכן מתקיימים. המודל החדש יוצר מרחב תמרון—אך גם מחייב עבודת עומק מקצועית.
לסיכום – ייעוץ מוקדם מציל נכסים
סעיף 220 משקף מעבר מרציונל ענישתי לגישה שיקומית וגמישה. מי שעומד בפתח הליכי חדלות פירעון או כבר העביר נכס ומודאג מביטולו צריך לפעול מהר: לאסוף מסמכים, לבחון יכולת פירעון במועד ההעברה, ולפנות לייעוץ משפטי וכלכלי מיידי. אבחון מוקדם של תנאי החוק יכול להיות ההבדל בין החזרת הנכס לקופת הנשייה לבין שמירה עליו בידיכם.
שתף את התוכן, בחר את הפלטפורמה שלך !